קטגוריה: משחקים

ההמתנה לג'יטיאיי 6 כבר מזמן הפכה לאירוע תרבותי בפני עצמו. הממים, השיח. אנשים שבחיים לא נגעו בג'ויסטיק יגידו לעצמם שזה טרנדי ומסקרן ולמה לא ויקנו את המשחק (ובדרך קונסולה).

רוקסטאר זו חברה בסטטוס של too big to fail, אך הם עדיין יכולים לחטוא בהיבריס. למשל כמו פרנסיס פורד קופולה והפלופ הענק של מגהלופוליס רק בלי הקטע של המימון העצמי. אני חושב שיש להם בתעשיית המשחקים ובאופן כללי בתרבות המערב gravitas של במאי בליגה של קופולה. כמו קופולה הם אמן שעוקביו, מעריציו, פטרוניו וכו', נתונים לגחמותיו ולקריזות שלו, לכן המשחק ייחטף כמו לחמניות חמות גם אם המחיר יעבור בהרבה את ה-60$ וברור שכך יהיה כמו שלמדנו מלא מעט תקדימים.

מראיון של דן האוזר, המייסד שותף של רוקסטאר, בפודקסט של לקס פרידמן, אפשר עוד יותר להבין את זה, וזה נכון אפילו שהוא כבר לא בחברה. האוזר רואה את עצמו כ-writer בראש ובראשונה, אנשים אחרים הופכים את הסיפורים שלו למשחק. במובן מסוים ואם אנחנו חוזרים אל קופולה, רוקסטאר בונים על יצירת הסנדק 2 של המשחקים. ג'יטיאיי זה מותג בקנה מידה של הסנדק, באופן כללי בקנה מידה של סרטים אייקוניים.

בלעשות משהו כל כך שאפתני ולבנות את ההייפ של כל היקום ואמא והדודה שלו מזטה רטיקולי, יש תרחיש מסוים של יכולת לא לענות על הציפיות שכבר ממזמן אינן אנושיות, הרי זה בסופו של דבר משחק וידיאו. נוסיף לכך את זה שהיו שם חילופי גברא של אנשי מפתח שהיו חתומים על ה-DNA וההצלחה של הסדרה (למשל לסלי בנזיס, לאזלו וכמובן דן האוזר).

במובן מסוים זו יריית פתיחה של עידן חדש ברוקסטאר, לכן הפרפקציוניזם הפטישיסטי שלהם מוגזם עוד פי אלף ולכן הם מרשים לעצמם לדחות שוב אפילו שזה פחות סבבה לביג מאני פיפל. אבל כמו שהציטוט החרוש אומר, עדיף משחק שדחו מאשר משחק שבור, או משהו כזה. במקרה של GTA 6 פשוט אין שום תרחיש אחר.