פורסם במקור בנענע10 ב-16 בדצמבר 2010, קצת אחרי אסון הכרמל. מפורסם ככה כי מעניין כמה זה יכול היה להיכתב גם היום.
זהו, תמה השריפה הגדולה. חזרנו למתכונת הרגילה של התמזמזויות יומיות עם השערות לגבי ועדות חקירה וכתבות עמוד אחרון על החומוס הגדול ביותר במזרח התיכון. הישות העליונה בשמיים, באם קיימת כזו, בטוח העבירה עלינו כמה צחוקים טובים בסוף השבוע האחרון פלוס יום ראשון. או זה, או ששר האוצר בה הוא יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי. זהו אחד מן ההסברים היחידים שמצליח אני למצוא לעובדה שבדיוק שבוע לאחר שפרפרנו נואשות עבור מעט צדק קוסמי במאבק מול איתני הטבע, בדמות טיפה שקופה אחת מסכנה שתיפול מהשמיים, ריקודי הגשם לא עזרו, ואז כשהכל כבר חרוך יפה כמו חלקת ג'ונגל שורצת ויאטקונג בשלהי שנות השישים, הופה! זאוס מאבד את העשתונות: גשמים, ברקים ורעמים, פרות מתעופפות באבן-גבירול, גונתר והלגה נוחתים ברודוס במקום בארץ הקודש.
מדינת ישראל כהרגלה התמודדה היטב עם איתני הטבע הרטובים. בחוף בבת-ים נגרם נזק שנאמד במיליוני שקלים, בנתב"ג שוב יצאו להפסקה ארוכה עם הטעמי והקפה ונחיתות והמראות בוטלו, בתל-אביב דלת נעקרה ומחצה קטנוע חונה, אפילו הסטודנטים הענווים במרכז הבינתחומי בהרצליה נאלצו לוותר על יום הלימודים לאחר שעץ מהפכני שהחליט ליפול על עמוד חשמל, ובחולון עלייה במתח יצרה שריפה שכמעט והתפשטה. עשרות פצועים וימבה נזקים אבל אף אחד לא נדרש לועדת חקירה כי רק שני אנשים וחצי נפצעו קשה. שנתיים הורסים לנו את הבריאות עם הקמפיין הבלתי-נסבל של "ישראל מתייבשת", ואז מגיע א ביסלע גשם וכל העסק מתפרק כמו יום של כיף בג'ימבורי.
אנחת רווחה מגיעה בתחום הכוננות האופנתית, שם, תודה לאל, אין מחדלים: עם הרעם הראשון רבבות הסתערו על חנויות הבגדים והמותגים. סיפורי גבורה נשמעו בכל אוזן על ה"תור הארוך בפוקס" ובהייצ'-אנד-אם גזרו קופון כמעט על כל השנה הפיסקלית בזכות הברברים בשערים. טרנינגים נרכשו, כובעי צמר עם פונפונים בלתי-ישראליים בעליל, מעילים וסריגים, וחברי מועדון קיבלו גם מטרייה, כאילו לא קיבלו במבצע הגדול של שנה שעברה במסגרתו רכשו חולצה שלבשו פעמיים בערך.
אני חושב שהספקתי בשעה וחצי לראות את כל קולקציית החורף של 2011/2010 שהרי עם הזרזיף הראשון נשלפו כבר הארסנלים מהגרדרובות החמושות כמו מחנה קבע מסתורי ומבודד במעמקי הנגב שמרדכי ואנונו רק היה חולם עליו. מאות סוגי מגפיים מסוגננים, כל זוג בדרכו הייחודית והלא-מסחרית-בכלל, הותירו שובלי בוץ ארצישראלי מדכא על מרצפותיהן של מוסדות ממלכתיים מהוגנים. הרוח ניצחה את המטריות שהושלכו לתוך פחי זבל במקום להינתן לחסרי-בית, אך העיקר שכולם מרוצים. אפשר לאכול מרק כשבחוץ יש גשם. אפשר להתעטף בפוך כשבחוץ יש גשם. אפשר לשתות תה כשבחוץ יש גשם. המשיח כבר כאן בדמות החורף הלבנטיני הפתטי של פלשתינה.
והנה, עברה וחלפה הטעות המטאורולוגית. החקלאים קיבלו מספיק גשם. שירות החזאות של אתר יאהו, החזאי היחיד שאני מאמין לו, לא רואה שום גשם בשבועיים הקרובים. בבוקר חג המולד כאשר דרדקים בלונדינים וגויים יפתחו מתנות למרגלות עץ האשוח בעוד פתיתי שלג משתקפים מהחלון, עצי הסקה מתפצפצים באח ודין מרטין מתנגן בפטיפון, אנחנו נסתפק בשמש מבאסת, דם ויזע. כי אין כאן באמת חורף. אבל אל ייאוש, מומחים בכירים מעריכים כי אולי תוך מספר שנים נתברך בחורף גרעיני מיוחד משלנו.