אתמול בבוקר בפטפוטים הבלתי נגמרים באולפני החדשות בטלוויזיה, באחד מהערוצים שודר אייטם על השקעות בזמן המלחמה. הבטתי בפאנל המהוקצע באולפן, במראיינים המקצועיים ובבחור הצעיר והמהודק בצד השני של המרקע, שהציג עצמו כמומחה להשקעות, וחשבתי על כך שלפני פחות מ-48 שעות תשעה אנשים נרצחו בבית שמש מטילים בליסטיים. בתים נהרסו, חיים נהרסו, טראומות לכל החיים, ישראל תחת אש, ילדים בוכים.
אמנם בישראל 2026 זה כבר לא אירוע יוצא דופן כשמשתינים מהמקפצה. הפכנו למדינה של משתינים מקצועיים מהמקפצה – ולא המקפצות שמדמיינים מהבריכות של הניינטיז, אלא המקפצות האולימפיות הגבוהות שעושים מהן סלטות. קופצים, עושים כמה סלטות באוויר, ומשתינים לכל עבר תוך כדי, לא משנה מי נרטב – בסוף גם מקבלים מחיאות כפיים ועשר מהשופטים.
אבל אולי בסופו של דבר, ואחרי הכול, העיתונאים שהחליטו שהאייטם הזה צריך להיות משודר בשעת בוקר שיקפו מציאות: הדבר הכי חשוב בישראל 2026 הוא כסף. לפני ערבות הדדית, לפני חיי אדם – איך שומרים על הכסף ואיך עושים יותר כסף וכמה שיותר.